מאת נעה ידלין
אסנת ודרור, בני זוג בשנות הארבעים לחייהם והורים לשתי בנות, עוברים בקיץ לבית חלומותיהם: הוא פרטי, הוא מרווח והוא מעוצב בדיוק לפי טעמם. בכלל, הם עשו את עסקת חייהם: השכונה אמנם מוזנחת, אבל זה לא יישאר כך לנצח — אחרי הכול, מדובר במיקום מצוין. עשר, חמש־עשרה שנים גג, וכולם ירצו לגור כאן.
אלא שקבלת הפנים צוננת: מריבה עם השכן מהבית הסמוך מסמנת את ראשיתה של מערכת יחסים עוינת; שרשרת מעשי ונדליזם מזכירה שוב ושוב את מצבם הגרוע של השכונה ושל תושביה; וקשרים חדשים נדמים תלויים על בלימה: כך עם השכנים מסבירי הפנים מהרחוב הסמוך, שמגדלים כלבים גדולים, המון כלבים גדולים, למטרה עלומה; כך עם החברים שהמליצו להם על השכונה, ואולי לא גילו את כל התמונה; וכך גם עם בתם הבכורה, ההולכת ומתרחקת אל עולמן של בנות האחת־עשרה, מנערת מעליה כל ניסיון להגנה.
בפעם הראשונה בחייהם מתקשים אסנת ודרור לפענח את העולם שסביבם: אי־הוודאות מתדפקת על החלונות, מתעקשת לחלחל לפנים הבית; וסופה שהיא צובעת בגווניה גם את הדברים המובנים מאליהם.
אנשים כמונו הוא רומן מקורי ונועז, המשרטט בעדינות ובדייקנות את הבנאליה שמרכיבה מערכות יחסים ואת האימה הכבושה המפעמת בבסיסן. התוצאה היא יצירה מסעירה ומתוחכמת, שמביאה לשיא חדש את כישרונה של נעה ידלין.
אנשים כמונו הוא ספרה החמישי של נעה ידלין. קדמו לו "שטוקהולם" (מועמד לפרס ספיר 2017), "בעלת הבית" (פרס ספיר 2013), "חיי מדף" ו"שאלות קשות לאללה — אתם שואלים, אלוהים משיב".
מתוך הביקורות על ספריה הקודמים של נעה ידלין:
"ידלין היא אומנית עיצוב דמויות מלאות ועשירות, והשנינות שלה לעולם לא באה על חשבון האנושיות העמוקה שבבסיס התבוננותה החדה."
מתוך נימוקי השופטים בפרס ספיר
על "שטוקהולם"
"ניצחון ספרותי." עמרי הרצוג, "הארץ"
"הסאטירה של ידלין, השנונה ומשוננת, אינה אטומה להסתננותם של רחשי לב רכים, ליריים. משוקעת בה סקרנות אנושית של הסופרת, והסקרנות הזו... אינה רק כישרון אומנותי אלא גובלת בסגולה מוסרית."
אריק גלסנר, "מבקר חופשי"
"ידלין היא אלופת ישראליות ידועה ומהנה. היא יודעת לקחת את מה שכולם מכירים מכל אינטראקציה יומיומית ולפרק את זה כך שמרכיבי הפתולוגיה יהיו גלויים לעין כול. זה הדי־אן־איי שלנו, ואצל ידלין הוא מתפרק לסלילים צבעוניים ומענגים של הומור מחודד וקודר."
רן בן־נון, "ידיעות אחרונות"
"השפע הזה, שבמהלכו משפחה אחת הופכת לראי של מעמד חברתי שלם בישראל, לא יכול שלא להזכיר את 'זכרון דברים' של יעקב שבתאי... כדאי לרוץ, לרוץ לקנות את הספר."
אברהם בלבן, "הארץ ספרים"
אסנת ודרור, בני זוג בשנות הארבעים לחייהם והורים לשתי בנות, עוברים בקיץ לבית חלומותיהם: הוא פרטי, הוא מרווח והוא מעוצב בדיוק לפי טעמם. בכלל, הם עשו את עסקת חייהם: השכונה אמנם מוזנחת, אבל זה לא יישאר כך לנצח — אחרי הכול, מדובר במיקום מצוין. עשר, חמש־עשרה שנים גג, וכולם ירצו לגור כאן.
אלא שקבלת הפנים צוננת: מריבה עם השכן מהבית הסמוך מסמנת את ראשיתה של מערכת יחסים עוינת; שרשרת מעשי ונדליזם מזכירה שוב ושוב את מצבם הגרוע של השכונה ושל תושביה; וקשרים חדשים נדמים תלויים על בלימה: כך עם השכנים מסבירי הפנים מהרחוב הסמוך, שמגדלים כלבים גדולים, המון כלבים גדולים, למטרה עלומה; כך עם החברים שהמליצו להם על השכונה, ואולי לא גילו את כל התמונה; וכך גם עם בתם הבכורה, ההולכת ומתרחקת אל עולמן של בנות האחת־עשרה, מנערת מעליה כל ניסיון להגנה.
בפעם הראשונה בחייהם מתקשים אסנת ודרור לפענח את העולם שסביבם: אי־הוודאות מתדפקת על החלונות, מתעקשת לחלחל לפנים הבית; וסופה שהיא צובעת בגווניה גם את הדברים המובנים מאליהם.
אנשים כמונו הוא רומן מקורי ונועז, המשרטט בעדינות ובדייקנות את הבנאליה שמרכיבה מערכות יחסים ואת האימה הכבושה המפעמת בבסיסן. התוצאה היא יצירה מסעירה ומתוחכמת, שמביאה לשיא חדש את כישרונה של נעה ידלין.
אנשים כמונו הוא ספרה החמישי של נעה ידלין. קדמו לו "שטוקהולם" (מועמד לפרס ספיר 2017), "בעלת הבית" (פרס ספיר 2013), "חיי מדף" ו"שאלות קשות לאללה — אתם שואלים, אלוהים משיב".
מתוך הביקורות על ספריה הקודמים של נעה ידלין:
"ידלין היא אומנית עיצוב דמויות מלאות ועשירות, והשנינות שלה לעולם לא באה על חשבון האנושיות העמוקה שבבסיס התבוננותה החדה."
מתוך נימוקי השופטים בפרס ספיר
על "שטוקהולם"
"ניצחון ספרותי." עמרי הרצוג, "הארץ"
"הסאטירה של ידלין, השנונה ומשוננת, אינה אטומה להסתננותם של רחשי לב רכים, ליריים. משוקעת בה סקרנות אנושית של הסופרת, והסקרנות הזו... אינה רק כישרון אומנותי אלא גובלת בסגולה מוסרית."
אריק גלסנר, "מבקר חופשי"
"ידלין היא אלופת ישראליות ידועה ומהנה. היא יודעת לקחת את מה שכולם מכירים מכל אינטראקציה יומיומית ולפרק את זה כך שמרכיבי הפתולוגיה יהיו גלויים לעין כול. זה הדי־אן־איי שלנו, ואצל ידלין הוא מתפרק לסלילים צבעוניים ומענגים של הומור מחודד וקודר."
רן בן־נון, "ידיעות אחרונות"
"השפע הזה, שבמהלכו משפחה אחת הופכת לראי של מעמד חברתי שלם בישראל, לא יכול שלא להזכיר את 'זכרון דברים' של יעקב שבתאי... כדאי לרוץ, לרוץ לקנות את הספר."
אברהם בלבן, "הארץ ספרים"
