by אורי בר-יוסף
אשרף מרואן, שכוּנה במוסד "המלאך", היה המרגל הטוב ביותר של מדינת ישראל בארץ אויב ואחד המרגלים החשובים ביותר בהיסטוריה. ההתרעה שהעביר ערב מלחמת יום כיפור על כוונת מצרים וסוריה לפתוח במלחמה "מחר" היתה ידיעת המודיעין הגורלית ביותר בתולדות המדינה. בלעדיה היה גיוס המילואים מתחיל רק עם פרוץ המלחמה ורמת הגולן כולה היתה נופלת לידי הצבא הסורי. ישראלים רבים חבים את חייהם ל"מלאך".
אורי בר־יוסף, מחבר רב־המכר הצופה שנרדם, מתאר ומנתח את דרכו של מרואן לצמרת השלטון המצרית מאז נשא לאישה את בתו של נאצר ועד לנפילתו אל מותו ממרפסת הקומה הרביעית של דירתו המהודרת בלונדון ביוני 2007. בר־יוסף מפרט את עלילותיו של "המלאך" כמרגל וחושף את דרכי פעולתו, למשל:
כיצד העביר את המידע המפורט שעל בסיסו נבנתה הקונספציה שלפיה מצרים לא תצא למלחמה מבלי שתשיג מטוסי תקיפה ארוכי טווח וטילי "סקאד".
כיצד העביר למפעיליו את פרוטוקול הישיבה מאוקטובר 1972 שבה הודיע סאדאת על החלטתו לצאת למלחמה מבלי להמתין למטוסים ולטילים ואיך מסר ארבעה חודשים לפני פרוץ המלחמה כי הגנרלים המצרים הפסיקו לראות בהשגת מטוסי תקיפה משום תנאי ליציאה למלחמה.
כיצד התעלמו מומחי אמ"ן מהמידע ההתרעתי שהעביר מרואן והמשיכו לדבוק בקונספציה שאבד עליה הכלח.
כיצד התנהלה הפגישה בין מרואן לראש המוסד צבי זמיר, אשר בה נמסר
כי "מחר תפרוץ מלחמה", ואיך נפגש זמיר עם "המלאך" גם במהלך המלחמה כדי לקבל מידע קריטי על אפשרות של שיגור טילים מצריים על ישראל.
כיצד נבנה לאחר המלחמה מערך היחסים החשאי בין מרואן לראש תחנת ה־CIA בקהיר ואיך השניים שימשו כצינור קשר מרכזי בין הנשיא סאדאת ומזכיר המדינה קיסינג'ר.
כיצד הדליף ראש אמ"ן במלחמה, אלי זעירא, את זהותו של מרואן ובכך הניע את התהליך שבסופו של דבר הביא עליו את קצו.
פרופסור (אמריטוס) אורי בר־יוסף קיבל את תואר הדוקטור שלו מאוניברסיטת סטנפורד בשנת 1990 ולימד במחלקה ליחסים בינלאומיים בביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. תחומי התמחותו הם מודיעין, ביטחון לאומי והסכסוך הישראלי־ערבי. הוא פירסם עשרות מאמרים בנושאים אלה ושישה ספרים. ביניהם:
The Best Of Enemies: Israel And Transjordan In The War Of 1948 (1987)
Intelligence Intervention In The Politics Of Democratic States: The Usa, Israel, And Britain (1995)
הצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה (2001)
Intelligence Success And Failure:
The Human Factor (2017)
"סיפור המעשה והטיעונים המוכיחים כי מרואן אכן היה מקור מהימן, ולא סוכן כפול של המצרים, מגוללים בהרחבה ובאופן מאלף בספרו של אורי בר־יוסף."
צבי זמיר, ראש המוסד ב־1973 ומפעילו של מרואן
"שנון ורב תפניות. בר־יוסף מיזג בצורה ראויה לציון את שפע המידע על אשרף מרואן לדרמה רבת עלילות."
מוסף הספרים של ה״ניו יורק טיימס״
״אורי בר־יוסף כתב ספר מהיר קצב המתמודד בהצלחה עם ספרי הריגול הטובים ביותר. ההבדל העיקרי הוא שהספר הזה אינו בדיוני.״
ג'נט נפוליטנו, המזכירה לביטחון המולדת בממשל אובמה
המהדורה האמריקאית של הספר זכתה ב־2016 בפרס "הספר הטוב ביותר בתחום ההיסטוריה" של National Jewish Book Award
אגודת קציני המודיעין האמריקאים בדימוס העניקה לספר את "פרס ספר המודיעין הטוב ביותר לשנת 2017"
אשרף מרואן, שכוּנה במוסד "המלאך", היה המרגל הטוב ביותר של מדינת ישראל בארץ אויב ואחד המרגלים החשובים ביותר בהיסטוריה. ההתרעה שהעביר ערב מלחמת יום כיפור על כוונת מצרים וסוריה לפתוח במלחמה "מחר" היתה ידיעת המודיעין הגורלית ביותר בתולדות המדינה. בלעדיה היה גיוס המילואים מתחיל רק עם פרוץ המלחמה ורמת הגולן כולה היתה נופלת לידי הצבא הסורי. ישראלים רבים חבים את חייהם ל"מלאך".
אורי בר־יוסף, מחבר רב־המכר הצופה שנרדם, מתאר ומנתח את דרכו של מרואן לצמרת השלטון המצרית מאז נשא לאישה את בתו של נאצר ועד לנפילתו אל מותו ממרפסת הקומה הרביעית של דירתו המהודרת בלונדון ביוני 2007. בר־יוסף מפרט את עלילותיו של "המלאך" כמרגל וחושף את דרכי פעולתו, למשל:
כיצד העביר את המידע המפורט שעל בסיסו נבנתה הקונספציה שלפיה מצרים לא תצא למלחמה מבלי שתשיג מטוסי תקיפה ארוכי טווח וטילי "סקאד".
כיצד העביר למפעיליו את פרוטוקול הישיבה מאוקטובר 1972 שבה הודיע סאדאת על החלטתו לצאת למלחמה מבלי להמתין למטוסים ולטילים ואיך מסר ארבעה חודשים לפני פרוץ המלחמה כי הגנרלים המצרים הפסיקו לראות בהשגת מטוסי תקיפה משום תנאי ליציאה למלחמה.
כיצד התעלמו מומחי אמ"ן מהמידע ההתרעתי שהעביר מרואן והמשיכו לדבוק בקונספציה שאבד עליה הכלח.
כיצד התנהלה הפגישה בין מרואן לראש המוסד צבי זמיר, אשר בה נמסר
כי "מחר תפרוץ מלחמה", ואיך נפגש זמיר עם "המלאך" גם במהלך המלחמה כדי לקבל מידע קריטי על אפשרות של שיגור טילים מצריים על ישראל.
כיצד נבנה לאחר המלחמה מערך היחסים החשאי בין מרואן לראש תחנת ה־CIA בקהיר ואיך השניים שימשו כצינור קשר מרכזי בין הנשיא סאדאת ומזכיר המדינה קיסינג'ר.
כיצד הדליף ראש אמ"ן במלחמה, אלי זעירא, את זהותו של מרואן ובכך הניע את התהליך שבסופו של דבר הביא עליו את קצו.
פרופסור (אמריטוס) אורי בר־יוסף קיבל את תואר הדוקטור שלו מאוניברסיטת סטנפורד בשנת 1990 ולימד במחלקה ליחסים בינלאומיים בביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. תחומי התמחותו הם מודיעין, ביטחון לאומי והסכסוך הישראלי־ערבי. הוא פירסם עשרות מאמרים בנושאים אלה ושישה ספרים. ביניהם:
The Best Of Enemies: Israel And Transjordan In The War Of 1948 (1987)
Intelligence Intervention In The Politics Of Democratic States: The Usa, Israel, And Britain (1995)
הצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה (2001)
Intelligence Success And Failure:
The Human Factor (2017)
"סיפור המעשה והטיעונים המוכיחים כי מרואן אכן היה מקור מהימן, ולא סוכן כפול של המצרים, מגוללים בהרחבה ובאופן מאלף בספרו של אורי בר־יוסף."
צבי זמיר, ראש המוסד ב־1973 ומפעילו של מרואן
"שנון ורב תפניות. בר־יוסף מיזג בצורה ראויה לציון את שפע המידע על אשרף מרואן לדרמה רבת עלילות."
מוסף הספרים של ה״ניו יורק טיימס״
״אורי בר־יוסף כתב ספר מהיר קצב המתמודד בהצלחה עם ספרי הריגול הטובים ביותר. ההבדל העיקרי הוא שהספר הזה אינו בדיוני.״
ג'נט נפוליטנו, המזכירה לביטחון המולדת בממשל אובמה
המהדורה האמריקאית של הספר זכתה ב־2016 בפרס "הספר הטוב ביותר בתחום ההיסטוריה" של National Jewish Book Award
אגודת קציני המודיעין האמריקאים בדימוס העניקה לספר את "פרס ספר המודיעין הטוב ביותר לשנת 2017"
